ביטחון וקשר
כשהמערכת מרגישה בטוחה, הילד יכול להסתקרן, לשחק, לדבר, לחשוב ולפגוש מבט וקול אנושי.
ספר דיגיטלי לילדים ולהורים
פולי ווגאלי
סיפור מאויר שמסביר לילדים מה קורה לגוף ולמוח כשהם מרגישים ביטחון, סכנה, הצפה או ניתוק - ובסוף מרחב כרטיסיות לתרגול עדין וחזרה לביטחון.
הרעיון המרכזי
הגוף קודם מספר לנו מה הוא מרגיש
הספר עוזר לילדים להבין שהתגובות שלהם אינן סתם התנהגות. לפעמים הגוף נכנס למלחמה, לפעמים לבריחה, לפעמים לקיפאון ולפעמים לניתוק. כשהמבוגר מזהה את המצב, קל יותר להגיב בצורה שמחזירה את הילד לביטחון, קשר ותנועה.
התיאוריה של פורג׳ס
מהי תיאוריית הפוליוואגל?
כן. תיאוריית הפוליוואגל של פרופ׳ סטיבן פורג׳ס מציעה דרך להבין איך מערכת העצבים האוטונומית שלנו עוברת בין מצבי ביטחון, דריכות וכיבוי. בשפה פשוטה: לפני שילד מצליח לחשוב או להסביר את עצמו, הגוף שלו כבר בודק אם הוא בטוח.
באתר ובספר התיאוריה מתורגמת לשפה ילדית: ינשוף כשהגוף פנוי לחשיבה וקשר, אריה או עכבר כשהגוף נלחם או בורח, וצב כשהגוף נסגר כדי לשמור על עצמו. זו אינה אבחנה לילדים, אלא מפה עדינה שמסייעת למבוגרים לשאול: באיזה מצב הגוף נמצא, ומה יעזור לו לחזור לביטחון?
מלחמה או בריחה
כשהגוף מזהה איום, הוא מגייס כוח: דופק עולה, שרירים נדרכים, ויש רצון להילחם או להתרחק.
קיפאון או כיבוי
כשהעומס גדול מדי, הגוף עלול להאט, להיסגר או להתנתק. גם זו דרך של מערכת העצבים להגן.
העצב התועה וארבעת מצבי הגוף
חוט הזהב שמחבר בין גוף, לב ומחשבה
לילדים אפשר להסביר את העצב התועה כמו חוט עדין שעוזר לגוף לשלוח הודעות בין הראש, הפנים, הקול, הנשימה, הלב והבטן. כשהגוף מרגיש בטוח, החוט הזה עוזר לנו לחזור לקשר, סקרנות ונשימה.
האיור מציג ארבע חיות שמייצגות מצבים של מערכת העצבים. הילד לא צריך לבחור את החיה הנכונה לפי הספר, אלא לגלות איזו חיה מרגישה לו מתאימה בגוף שלו.
ינשוף
ביטחון וקשר
כשינשוף מגיע, הגוף מרגיש שיש מספיק ביטחון. אפשר לחשוב, לשחק, לדבר, להקשיב ולבקש עזרה.אריה
מלחמה
כשאריה מגיע, הגוף מתמלא כוח. הוא רוצה לשמור עלינו, לדחוף, להגיד די או להילחם.עכבר
בריחה
כשעכבר מגיע, הגוף מחפש יציאה. הוא רוצה להתרחק, להתחבא או למצוא מקום שבו אפשר לנשום.צב
כיבוי ושריון
כשצב מגיע, הגוף מרגיש שזה יותר מדי. הוא מאט, נסגר או נכנס לשריון כדי להגן מבפנים.הסבר מפורט למטפלים
איך לעבוד עם האיור בחדר?
משתמשים באיור כשפה משותפת, לא כאבחנה. קודם עוזרים לילד לזהות מי הגיע לגוף, אחר כך בודקים מה החיה ניסתה להגן עליו, ורק כשהמערכת פנויה יותר עוברים לשיחה על בחירה, גבולות או התנהגות.
האיור הוא מפה, לא תרשים רפואי
חוט הזהב מסמל לילדים את הקשר בין מוח, פנים, קול, נשימה, לב ובטן. הוא עוזר לדבר על העצב התועה ועל מערכת העצבים בלי להפחיד ובלי להיכנס לאנטומיה מורכבת.
מתחילים בנוירוספציה
לפני שהילד אומר מה קרה, הגוף כבר קולט רמזי ביטחון או סכנה. לכן שואלים מה הגוף שם לב אליו: קול, מבט, מרחק, רעש, מגע, רעב, עייפות או זיכרון.
שתי חיות יכולות להיות אותה מערכת
אריה ועכבר הם שתי דרכים של גיוס: מלחמה ובריחה. שתיהן מבקשות תנועה בטוחה, גבולות ברורים וקשר רגוע לפני שיחת הסבר.
הצב צריך קצב איטי
כיבוי, קיפאון או ניתוק אינם עצלות או חוסר רצון. העבודה היא עדינה: פחות שאלות, יותר נוכחות, תנועה קטנה, קול מוכר ובחירה אחת פשוטה.
מפת המצבים בספר
איזו חיה באה לבקר את מערכת העצבים?
ינשוף / ציפור
מצב ביטחון
הגוף רגוע יותר, הנשימה פתוחה, אפשר לשחק, לחשוב, לדבר ולפתור בעיות.קשר עין רך, קול רגוע, משחק קצר, בחירה קטנה או הזמנה לספר מה הגוף מרגיש.אריה
מלחמה
הגוף מתמלא כוח, הידיים קפוצות, הדופק עולה ויש רצון להתנגד או לתקוף.דחיפת קיר, כיווץ ושחרור אגרופים, קול חזק ומותר, ואז חזרה לנשימה.עכבר
בריחה
הלב דופק, הרגליים קופצות ויש רצון להסתתר או להתרחק מהר.ריצה במקום, עצירה, להרגיש את הרצפה, ולמצוא שלושה דברים שרואים.מדוזה / אייל
קיפאון
הגוף כבד, התנועה נעצרת, השרירים קפואים וקשה להתחיל לזוז.תנועה קטנה מאוד, נענוע בהונות, חיבוק עצמי ותנועות רכות ואיטיות.אופוסום
ניתוק
הגוף מרגיש רחוק, כאילו אין חיבור, וקשה להרגיש שאני כאן.מגע חמים, קול מוכר, חיבוק בהסכמה, נשימה איטית וחזרה דרך החושים.חוברת עבודה עם הילד
בונים יחד מפה אישית של החיות
זהו מרחב מילוי משותף למטפל ולילד. אפשר לגרור חיה לכל מצב, לכתוב מתי היא מגיעה, מה היא אומרת, מה מרגישים בגוף, מה עוזר לה ועל מה היא שומרת. המילוי נשמר בדפדפן ואפשר גם להדפיס.
במחשב אפשר לגרור חיה אל המצב. בנייד אפשר ללחוץ על חיה ואז ללחוץ על המקום שבו רוצים לשים אותה.
עמוד עבודה
כשאני מרגיש בטוח
הגוף יכול לנשום, לחשוב, לשחק ולבקש קשר.עמוד עבודה
כשמגיע כוח גדול
הגוף רוצה לדחוף, להתנגד, לצעוק או להילחם.עמוד עבודה
כשאני רוצה לברוח
הגוף רוצה להתרחק, להסתתר או לצאת מהר מהמצב.עמוד עבודה
כשאני נכנס לשריון
הגוף מאט, קופא, נסגר או צריך הרבה שקט.חוברת עבודה למטפלים
הפרוטוקול הפוליוואגלי הקצר
פרוטוקול עבודה עם נוירוספציה, העצב התועה וכרטיסיות הספר. הוא מיועד לעזור למטפלים להבין מה הגוף של הילד קולט, באיזה מצב מערכת העצבים נמצאת, ואיך מחזירים את הילד לביטחון דרך קשר, גוף, משחק והורים.
מיועד לשימוש קליני מותאם גיל, קשר ורמת הצפה.
נוירוספציה
היכולת הלא מודעת של מערכת העצבים לסרוק סימני ביטחון, סכנה או איום עוד לפני שהילד יודע להסביר מה קורה לו.
העצב התועה
עצב מרכזי במערכת העצבים האוטונומית, המחבר בין גוף, לב, נשימה, קול, פנים ותחושת קשר או כיבוי.
ויסות דרך קשר
המטרה אינה לשכנע את הילד להירגע, אלא לעזור לגוף שלו להרגיש מספיק בטוח כדי לחזור לחשיבה, משחק וקשר.
למה זה חשוב למטפלים?
כשמבינים נוירוספציה, קל יותר לראות שהילד לא תמיד בוחר להתנגד, להימנע או להיסגר. הרבה פעמים הגוף שלו כבר עבר למצב הגנה. לכן העבודה מתחילה בזיהוי מצב הגוף, ממשיכה בוויסות דרך קשר ותנועה, ורק אחר כך עוברת לשיחה, תובנה או שינוי התנהגות.
שלב 1
שלב 1: מפת נוירוספציה וביטחון
מטרת השלב: לעזור לילד ולמטפל לזהות איך הגוף מזהה ביטחון או סכנה, בלי להפוך את התגובה לבעיה התנהגותית.
מאיזו חפיסה לוקחים?
מפגש 1: הגוף בודק אם אני בטוח
- מטרה
- לבנות שפה משותפת: הגוף קולט סימנים לפני שהראש מבין אותם.
- תרגול הקלף
- פותחים את חפיסת הפתיחה, בוחרים כרטיס שמסביר מה הגוף עושה כשמשהו מרגיש בטוח או לא בטוח, ומסמנים יחד איפה זה מורגש בגוף.
- מה לומר לילד
- הגוף שלך לא עושה דווקא. הוא כמו שומר קטן שבודק כל הזמן אם בטוח כאן.
- שילוב הורים
- לבקש מההורים לשים לב השבוע לשני רגעים שבהם הגוף של הילד נרגע, ולשני רגעים שבהם הוא נדלק או נסגר.
מפגש 2: סימני ביטחון וסימני איום
- מטרה
- להבחין בין רמזים חיצוניים, רמזים פנימיים ורמזים חברתיים שמפעילים את הילד.
- תרגול הקלף
- בוחרים קלף פתיחה ומכינים שלושה עיגולים: מה הגוף קלט בחדר, מה הגוף קלט בפנים, ומה הגוף קלט בקול או במבט של אחרים.
- מה לומר לילד
- לפעמים הגוף שומע קול, מבט או תנועה וחושב שיש סכנה, גם אם אף אחד לא התכוון להפחיד.
- שילוב הורים
- לתת להורים משפט קבוע: רגע, בואו נבדוק מה הגוף שלך קלט עכשיו.
מפגשים 3-4 מיועדים לילדים שזקוקים לעוד מיפוי: יוצרים מפה אישית של סימני ביטחון, סימני איום וסימני עומס.
שלב 2
שלב 2: העצב התועה והחזרה לחלק החושב
מטרת השלב: לחזק את המסלול של ביטחון, קשר וחשיבה דרך קול רגוע, מבט רך, נשימה, משחק וסקרנות.
מאיזו חפיסה לוקחים?
מפגש 1: להחזיר את הינשוף
- מטרה
- להכיר לילד את מצב הביטחון שבו אפשר לחשוב, לבחור, לדבר ולשחק.
- תרגול הקלף
- פותחים את חפיסת הינשוף, בוחרים קלף שמזמין קשב או חיבור, ומתרגלים אותו בזמן שהמטפל שומר קול רגוע וקצב איטי.
- מה לומר לילד
- כשיש מספיק ביטחון, הינשוף חוזר. הוא לא צועק על האריה או הצב, הוא רק עוזר להם להבין מה קורה.
- שילוב הורים
- להדריך את ההורים להתחיל ויסות דרך קשר: קול נמוך, משפט קצר, ישיבה קרובה אך לא חודרנית, ובחירה קטנה לילד.
מפגש 2: קול, פנים ונשימה כעוגנים
- מטרה
- לתרגל רמזי ביטחון שהגוף יכול לקלוט בלי הרבה מילים.
- תרגול הקלף
- בוחרים קלף ינשוף ומחברים אותו לשלושה עוגנים: קול נעים, פנים רכות ונשימה שאפשר להרגיש.
- מה לומר לילד
- אנחנו לא נלחמים בגוף. אנחנו שולחים לו סימנים קטנים שאומרים: עכשיו יש מישהו איתך.
- שילוב הורים
- לבקש מההורים לבחור עוגן ביתי אחד: שיר קצר, משפט קבוע, מגע בהסכמה או נשימה משותפת לפני שיחה.
מפגשים 3-4 יכולים לעסוק בבניית טקס חזרה לביטחון: מה הילד צריך לשמוע, לראות, לעשות ולהרגיש כדי לחזור לעצמו.
שלב 3
שלב 3: אריה ועכבר - עבודה עם מלחמה ובריחה
מטרת השלב: ללמד שהתקפה, התנגדות, ריצה, התחמקות או סערה הן לעיתים תנועות הגנה של הגוף, ולתת להן יציאה בטוחה.
מאיזו חפיסה לוקחים?
מפגש 1: כשמגיע האריה
- מטרה
- לזהות סימנים של גיוס: חום, לחץ, אגרופים, דופק, קול חזק או צורך לדחוף.
- תרגול הקלף
- פותחים את חפיסת אריה או עכבר, בוחרים קלף שמייצג כוח, ומתרגלים פריקה בטוחה: דחיפת קיר, כיווץ ושחרור, או תנועה חזקה ומוגבלת בזמן.
- מה לומר לילד
- האריה בא לשמור עליך. אנחנו לא מגרשים אותו, אנחנו מלמדים אותו להשתמש בכוח בלי לפגוע.
- שילוב הורים
- להדריך הורים לא לפתוח שיחת הסבר בזמן האריה. קודם תנועה בטוחה, אחר כך מילים.
מפגש 2: כשמגיע העכבר
- מטרה
- לזהות בריחה, הימנעות, הסתתרות או צורך להתרחק, ולהחזיר תחושת בחירה.
- תרגול הקלף
- בוחרים קלף עכבר ומסמנים שלושה מרחקים: קרוב מדי, רחוק מדי, ומרחק שבו הגוף יכול לנשום.
- מה לומר לילד
- העכבר שלך מנסה למצוא מקום בטוח. בוא נעזור לו לבחור מרחק שמתאים לו, בלי להיעלם לגמרי.
- שילוב הורים
- לבנות עם ההורים הסכם יציאה וחזרה: לילד מותר לקחת הפסקה, וההורה עוזר לו לדעת מתי ואיך חוזרים.
מפגשים 3-4 מתאימים לעבודה על מצבים חוזרים בבית או בכיתה: מה מדליק את האריה או העכבר, ומהו רצף החזרה לביטחון.
שלב 4
שלב 4: הצב בשריון - עבודה עם קיפאון וכיבוי
מטרת השלב: לעבוד בעדינות עם ילדים שנכבים, קופאים, מתנתקים או מתקשים לזוז ולדבר, בלי לדחוף אותם מהר מדי החוצה.
מאיזו חפיסה לוקחים?
מפגש 1: להבין את השריון
- מטרה
- לנרמל קיפאון או כיבוי כהגנה של הגוף ולא כעצלנות, סירוב או חוסר רצון.
- תרגול הקלף
- פותחים את חפיסת הצב ובוחרים קלף שמאפשר לדבר על השריון. מסמנים מה עוזר לצב להרגיש שלא חייבים לצאת מיד.
- מה לומר לילד
- הצב נכנס לשריון כשהכול מרגיש יותר מדי. אנחנו נכבד את השריון ונחפש תנועה קטנה מבפנים.
- שילוב הורים
- להדריך הורים להאט: פחות שאלות, פחות לחץ, יותר נוכחות שקטה ומשפט אחד ברור של ביטחון.
מפגש 2: תנועה קטנה החוצה
- מטרה
- לבנות יציאה הדרגתית: אצבעות, רגליים, נשימה, מבט, קול או בחירה קטנה.
- תרגול הקלף
- בוחרים קלף צב ומתרגלים סולם מיקרו-תנועה: דבר אחד שאני יכול להזיז, דבר אחד שאני יכול לראות, דבר אחד שאני יכול לבקש.
- מה לומר לילד
- לא צריך לקפוץ מהשריון. מספיק סדק קטן של תנועה, והגוף כבר מתחיל להיזכר שיש דרך החוצה.
- שילוב הורים
- לבנות עם ההורים טקס יציאה איטי: אור רך, קול מוכר, הצעה אחת, ומקום שבו מותר לילד לחזור בהדרגה.
מפגשים 3-4 מיועדים לילדים עם נטייה חזקה לכיבוי: עובדים על סימני אזהרה מוקדמים ועל תוכנית חזרה בלי הצפה.
שלב 5
שלב 5: ריקוד המצבים ותוכנית בית
מטרת השלב: לאמן גמישות: הילד לומד שלא צריך להישאר במצב אחד, אלא לזהות, לעבור, לבקש עזרה ולחזור לקשר.
מאיזו חפיסה לוקחים?
מפגש 1: אני לא רק מצב אחד
- מטרה
- לחבר בין ינשוף, אריה, עכבר וצב ולראות שכל מצב הוא חלק ממפת הגוף.
- תרגול הקלף
- פותחים את חפיסת הריקוד, בוחרים ארבעה קלפים ומסדרים אותם כרצף: מה קורה לפני, בזמן ואחרי סערה.
- מה לומר לילד
- אתה לא האריה ולא הצב. אלה חלקים שבאים לבקר. אנחנו לומדים לזהות מי הגיע ומה הוא צריך.
- שילוב הורים
- ללמד הורים לשקף מצב בלי תיוג: נראה שהאריה הגיע, בוא נמצא דרך בטוחה להוריד כוח.
מפגש 2: תוכנית חזרה לביטחון
- מטרה
- ליצור כרטיס אישי לבית ולחדר הטיפולים: סימנים, עזרה, תנועה, משפט, אדם בטוח.
- תרגול הקלף
- בוחרים קלף חיבור לביטחון וממלאים יחד תוכנית קצרה: כשאני במצב הזה, עוזר לי ש...
- מה לומר לילד
- המטרה היא לא שלא תפחד או תכעס. המטרה היא שתדע למצוא דרך חזרה, ושלא תהיה בזה לבד.
- שילוב הורים
- ההורים יוצאים עם תוכנית בת שלושה צעדים: לזהות מצב, לווסת דרך גוף וקשר, ורק אחר כך לדבר על מה שקרה.
מפגשים 3-4 יכולים לשמש לתרגול עם מצבי אמת: בית ספר, אחים, פרידה, שינה, תסכול או מעבר בין פעילויות.
הספר
דפדוף בספר
הספר מוצג כקורא דיגיטלי שאפשר לדפדף בו קדימה ואחורה, כמו ספר פתוח. במחשב רואים כפולת עמודים, ובנייד הקריאה מתכווצת לעמוד נוח אחד.
אפשר לדפדף עם הכפתורים, עם החצים במקלדת או בהחלקה בנייד.
כרטיסיות שהועלו
כרטיסיות תרגול לפי נושאים
הכרטיסיות מסודרות עכשיו כחפיסות עבודה גדולות וברורות. בכל נושא לוחצים על הקלף הראשון, פותחים את כל הכרטיסים, ובוחרים כרטיס לעבודה טיפולית או להדפסה.
מרחב קסום למטפלים
פותחים חפיסה, בוחרים שער, ועובדים עם הגוף דרך הסיפור
כל נושא מסודר כחפיסת קלפים: לוחצים על הקלף הראשון, פותחים את כל הכרטיסיות בגדול, ואז אפשר לבחור כרטיס לעבודה בחדר, בזוג או בקבוצה.
1. בוחרים מצב גוף2. פותחים חפיסה3. בוחרים תרגול
הדפסה נוחהגודל כל כרטיס: 9×14 ס״מ. להדפסה: לחצו על כפתור ההדפסה, בחרו A4 לאורך, קנה מידה 100%, ושוליים מינימליים. אם המדפסת חותכת מעט, בחרו קנה מידה 95%.57 כרטיסיות תרגול מוכנות להדפסה
3 דפים
פתיחה והכרת מערכת העצבים
דף פתיחה והסבר ראשוני לילדים לפני התרגול.10 דפים
אריה או עכבר
זיהוי סימני מלחמה ובריחה והבנה מה הגוף מנסה לעשות.14 דפים
הינשוף הקשוב - החלק החושב
חזרה לקשב, סקרנות, נשימה ותשומת לב עדינה.11 דפים
לרקוד עם המצבים שלי
מעבר גמיש בין ינשוף, אריה, עכבר וצב דרך תנועה, מילים ומשחק.6 דפים
חיבור לרעיון ולביטחון
כרטיסיות קצרות שמחברות בין מחשבה, תחושה, גוף וקשר בטוח.13 דפים